האם אופניים חשמליים הינם רכב מנועי? – החלטת בית המשפט

האם אופניים חשמליים הינם רכב מנועי? – החלטת בית המשפט

Twist_hand_trottle_with_key_1תענוג לראות פסק דין מעורר השראה שכזה, שנראה שנכתב בידי שופט נאור הרואה את טובתה הרחבה של החברה הישראלית, כמו את טובתו של העולם שיוכל ללמוד ולקבל השראה מראיה רחבה שכזאת.

השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין כתב פסק דין מפורט שנכתב בשפה מכובדת ועניינית, שכלל בתוכו שיקולים נרחבים לטובת עתיד ירוק יותר של מדינת ישראל, ובכך קידם את כולנו צעד נוסף בתחום האופניים החשמליים בדרכנו להפוך את העולם להיות ירוק ונקי. יש לשים לב כי מדובר בפסק דין המתייחס לחוק הפלת"ד – פיצוי לנפגעי תאונות דרכים. יש לשים לב שמדובר באופניים תקניים, ושפסק הדין מתייחס מקרה תאונות דרכים ולא לפקודת התעבורה בה נקבע מהוא רכב מנועי.

תקציר ההחלטה (סעיף 25):

"לטעמי, עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה לנו שהמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני. אינני מקבל את טענת הנתבעת 1 ולפיה אין כל משמעות לאופן הפעלת המנוע, בין אם על ידי מצערת יד ובין אם על ידי סיבוב הדוושות. סבורני כי ישנה משמעות רבה לעניין זה. מצערת יד (סע' 2 ב-ג לחוו"ד מומחה מטעם הנתבעת 3 שהוגשה ביום 27.4.2015) אינה אלא כלי עזר להתחלת הנסיעה אך אינה יכולה להחליף את פעולת סיבוב הדוושות על ידי כוח פיזי. כעולה מחוות-דעתו של המומחה – מר שוורץ זיו, מצערת היד מתנתקת מן המנוע במהירות של 6 קמ"ש והנעת האופניים נעשית רק על ידי כוח פיזי. חוות דעתו וחקירתו של מר שוורץ היתה מקצועית, קוהרנטית ואמינה בעיני ועדיפה על פני חוות דעתו של מומחה נתבעת 1, בין היתר מהנימוקים שציין ב"כ נתבעת 3 בעמ' 77 שורות 6-24 לפרוטוקול. משכך הדבר, אין לי אלא לקבוע כי אין מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד."

מובא לכאן פסק הדין המלא כלשונו:


ת"א
בית משפט השלום תל אביב – יפו
23489-01-13
24/10/2015
בפני השופט:
ד"ר מנחם (מריו) קליין
– נגד –
התובע:
ש. צ.
הנתבעים:
1. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ
2. אריה אבטן
3. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
פסק דין

מבוא

  1. בפניי מונחת תביעה שהוגשה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). השאלה העיקרית לגביה  יש להכריע בתביעה זו הינה:  האם אופניים חשמליים הינם "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד?
  1. שאלה זו אקוטית היום, כשרחובות ארצנו מתמלאות בקצב מסחרר באופניים חשמליים ואין כל פסיקה בנדון.
  1. הכרעה בשאלה זו לשלילה או לחיוב, תגרור תוצאות שונות לגבי נתבעות 1 ו -3 בתיק זה, ומעבר לכך לתשובה השלכות רחבות היקף.

רקע

  1. התביעה הוגשה על ידי מר ש. צ. (להלן: "התובע"),  יליד שנת 1995, קטין בעת התאונה שהתרחשה ביום 25.7.2011 ברחוב מולדת, בעיר תל אביב (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה עת רכב התובע על אופניים חשמליים והתנגש ברכב טויוטה שמספרו 16-728-63 (להלן: "הרכב") אשר היה נהוג בידי הנתבע 2. בעקבות התאונה נגרמו לתובע פגיעות ברגלו השמאלית. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 1") היתה המבטחת של הרכב בכל הזמנים הרלוונטיים.
  1. התביעה המקורית הוגשה נגד נתבעים 1 ו- 2 בלבד ואילו ביום 1.4.2014 הוגשה בקשה מטעם התביעה – שנבעה מטיב טענות ההגנה של נתבעים 1 ו-2 בכתב הגנתם מיום 22.4.2013 – ולפיה יש לצרף כנתבעת את קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "נתבעת 3").
  1. ביום 6.4.2014 הוגש כתב תביעה מתוקן ובו צורפה קרנית כנתבעת מספר 3. ביום 25.5.2014 הוגש כתב הגנה מטעם נתבעת 3.
  1. התאונה אירעה במהלך עבודתו של התובע כשליח בחנות אופניים ולכן, היא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה.
  1. וועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 31.6% על פי החלוקה הבאה (נספח ז' לכתב התביעה):
  • 20% נכות פסיכיאטרית צמיתה לפי סעיף 34(ב)(3) לתקנות המל"ל.
  • 10% נכות נוירולוגית צמיתה לפי סעיף 29(6) מותאם לתקנות המל"ל.
  • 5% נכות אורטופדית צמיתה לפי סעיף 48(2)(ה)(2) לתקנות המל"ל.
  1. כמו כן, המליצה הוועדה הרפואית של המל"ל על הפעלת תקנה 15 במלואה (ראו החלטת הוועדה הרפואית של המל"ל , נספח ח' לכתב התביעה).
  1. הצעת פשרה שהציע בית המשפט בהחלטתו מיום 24.12.2013 תוך שקלול סיכויים וסיכונים לא התגבשה לכלל הסכם בין הצדדים ולכן לא היה מנוס מלקבוע התיק להוכחות ולהכריע בו לפי הכלל של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב'). התיק נקבע להוכחות ונשמע במועדים: 6.5.2015 [ רו"ח אורי סמרלי, התובע והוריו], 28.6.2015 [מר ואדים זמיר- מורו של התובע] ו- 26/8/015 [מומחים מטעם הנתבעת 1 והנתבעת 3].
  1. הצדדים ביקשו לסכם את טענותיהם בעל פה, לאחר הגשת מעין "עיקרי טיעון" בכתב ואפשרתי זאת. טענות הצדדים בעל פה הושמעו בדיון שהתקיים ביום 8.10.2015.

שאלת החבות

טענות הצדדים

  1. התביעה הגישה תקציר סיכומים ביום 21.9.2015 ובו טענה כי בהתאם לתקנה 39 יז שהותקנה בתיקון 12 לתקנות התעבורה – תקנות העוסקות כולן באופניים חשמליים – אין צורך בחובת רישום ורישוי ואין כל צורך ברישיון נהיגה של הנוהג באופניים חשמליים. ב"כ התובע המלומדים טענו כי לאור גישתו זו של המחוקק, אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי". כמו כן, ב"כ התובע הפנתה בעניין זה להצעת חוק הממשלה לתיקון חוק הפלת"ד מיום 8.7.2012 הקובעת כי אופניים חשמליים אינם "רכב מנועי". לאופניים חשמליים אין מספר רישוי, אין רישיון ואין כל אפשרות לרכוש בגינם ביטוח חובה. כל הנ"ל מצביעים על כך שלא מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

נוסף על כן, טענה ב"כ התובע המלומדת כי בית המשפט העליון קבע הלכות בעניין קלנועית וקורקינט חשמלי ולפיה אין מדובר ברכבים מנועיים לעניין חוק הפלת"ד. משכך, יש להתייחס באותה צורה גם לאופניים חשמליים.

  1. לסיכום, עמדת התביעה היא כי אין להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי בהגדרתו בחוק הפלת"ד. לחילופין, אם יוכרו ככאלה, אזי לדידה של התביעה, על קרנית (נתבעת 3) החובה לפצות את התובע וזאת מכוח הוראות סעיף 12 לפרק ג' לחוק הפלת"ד.
  1. הנתבעת 1 הגישה תקציר סיכומים ביום 21.9.2015 ובו טענה כי אופניים חשמליים הינם "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד. הנתבעת 1 סבורה כי המחלוקת על דרך הפעלת האופניים החשמליים, בין אם הפעלת המנוע על ידי סיבוב הדוושות ובין אם על ידי מצערת יד, אינו רלוונטי. לדידה, ככל שלאופניים יש מנוע, אזי המדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

בנוסף, הנתבעת 1 טענה כי אין להשליך בין קביעות בית המשפט העליון בעניין קורקינט לסיווגם של אופניים חשמלאים כרכב מנועי לפי חוק הפלת"ד.

  1. ב"כ הנתבעת 1 המלומד הפנה בסיכומיו לתיק פלילי שם נקבע כי אופניים חשמליים הינם "כלי רכב" בהתאם לתקנות התעבורה (ראו- ת"ד 6868-08-13 מדינת ישראל נ' קיריליוק;  עפ"ת (מחוזי ת"א) 35955-07-14).
  1. עוד טען ב"כ הנתבעת 1 כי לפי הוראות המפקח על הביטוח, ניתן לבטח כלי רכב בביטוח חובה אף אם נקבע בפסיקה כי אינם מהווים "רכב מנועי" (כגון קורקינט וקלנועית).
  1. לסיום, ב"כ הנתבעת 1 ביקש להדגיש שאופניים חשמליים הם "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד מעצם העובדה כי רוכבי האופניים אינם מדוושים והאופניים נעים מכוח המנוע המופעל על ידי מצערת ידנית בלבד.
  1. הנתבעת 3 הגישה תקציר סיכומים ביום 21.9.2015 ובו טענה כי אין להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי על פי חוק הפלת"ד. ב"כ הנתבעת 3 המלומד ציין כי אומנם טרם ניתן פס"ד הקובע את "מעמדם" של האופניים חשמליים אך הפנה לפס"ד ת.א. (אשד') 4909-06-14 בן סימון נ שומרה (31.5.2015) שם השופט ע' כהן הציג עמדתו הלכאורית כי לא מדובר ברכב מנועי בהתאם לחוק הפלת"ד.
  1. הנתבעת 3 טוענת כי אופניים חשמליים לא עונים להגדרה הבסיסית בחוק הפלת"ד: "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע". הסיבה לכך נעוצה בצורך שבהפעלת כוח פיזי של הרוכב על מנת להפעיל את המנוע החשמלי שכן מנוע זה מהווה רק כמנוע עזר לפעולת דיווש הפיזית.
  1. ב"כ הנתבעת 3 המלומד הפנה את תשומת לב בית-המשפט לכך שבכבישי ארצנו נעים בשנים האחרונות עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים. לדידו, העובדה כי הן בתקנות הישנות משנת 2010 והן בתקנות החדשות משנת 2014, לא מצא המחוקק לחייב את הרוכבים בביטוח חובה, מלמדת כי אין מדובר ברכב מנועי החייב בביטוח חובה, וכפועל יוצא מזה אין המדובר ברכב מנועי לעניין חוק הפלת"ד.
  1. ב"כ הנתבעת 3 ציין עוד כי אין לאף חברת ביטוח בישראל רישיון למכור ביטוח חובה לאופניים חשמליים. לדידו, לא ייתכן כי המחוקק והמפקח על הביטוח "הפקירו" עשרות אלפי אזרחים בעלי אופניים חשמליים לסיכון של אישום פלילי של נהיגה ללא ביטוח.

שאלת החבות – דיון והכרעה

  1. אקדים ואומר בגילוי לב כי השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" [EX-POST] בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה [EX-ANTE] מבחינת  רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו.
  2. המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור. משכך נראה שבמידה ו"מאזני הפרשנות" מאוזנות, יש להעדיף את גישת התביעה והנתבעת 3 על פני זו של נתבעת 2 (וזאת בנוסף לטיעון של ב"כ הנתבעת 3 – המקובל עלי – על כי טענת הנתבעת 2 היא טענת הגנה ועליה הנטל לשכנע את בית המשפט בגינה).
  1. ראשית, נפנה לסעיף 1 לחוק הפלת"ד בו ההגדרה הבסיסית הקובעת כי "רכב מנועי" הוא:

              "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית…"

 

הנה כי כן, ניתן לפרק הגדרה זו לארבעה מרכיבים. אדון בכל מרכיב בקצרה:

  • "רכב" – כבר נקבע בפסיקה כי בהגדרתו הבסיסית של "רכב" יצטרך בית המשפט למלא תוכן על מנת להגשים את תכליתו של חוק הפיצויים תוך הגמשה לפי שינויים טכנולוגיים (ראו ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור נ' סובח, פ"ד נ(3) 819 , להלן: "עניין סובחי").
  • "הנע בכוח מכני" – המחוקק דרש כוח מכני כזה המניע את הרכב. החוק מבחין בין רכב הנע בכוח פיזי ובין רכב הנע בכוח מכני. בעניין סובחי נקבע כי אין זה משנה אם בשעת המקרה נעשה שימוש בפועל, אלא אפשרות השימוש בכוח מיכני, שניתן היה לעשות ברכב בשעת האירוע.
  • "על פני הקרקע" – נראה כי מטרת המחוקק הייתה להבדיל את כלי הרכב הנעים על פני הקרקע לאלו הנעים באוויר או במים (או מתחת לקרקע).
  • "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" – דרישת המחוקק באה לשקף את הסיכון התעבורתי אשר כרוך בתאונת דרכים.
  1. לטעמי, עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה לנו שהמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני. אינני מקבל את טענת הנתבעת 1 ולפיה אין כל משמעות לאופן הפעלת המנוע, בין אם על ידי מצערת יד ובין אם על ידי סיבוב הדוושות. סבורני כי ישנה משמעות רבה לעניין זה. מצערת יד (סע' 2 ב-ג לחוו"ד מומחה מטעם הנתבעת 3 שהוגשה ביום 27.4.2015) אינה אלא כלי עזר להתחלת הנסיעה אך אינה יכולה להחליף את פעולת סיבוב הדוושות על ידי כוח פיזי. כעולה מחוות-דעתו של המומחה – מר שוורץ זיו, מצערת היד מתנתקת מן המנוע במהירות של 6 קמ"ש והנעת האופניים נעשית רק על ידי כוח פיזי. חוות דעתו וחקירתו של מר שוורץ היתה מקצועית, קוהרנטית ואמינה בעיני ועדיפה על פני חוות דעתו של מומחה נתבעת 1, בין היתר מהנימוקים שציין ב"כ נתבעת 3 בעמ' 77 שורות 6-24 לפרוטוקול. משכך הדבר, אין לי אלא לקבוע כי אין מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד.
  1. למעלה מן הצורך אציין שאינני מקבל את עמדת הנתבעת 1 הסבורה כי ניתן להקביל בין תקנות התעבורה לבין חוק הפלת"ד בעניין זה. סבורני כי ההקבלה אינה נכונה. חוק הפלת"ד הינו חוק שונה במהותו מפקודת התעבורה ומטרתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד שונה במהותו ממטרותיה של פקודת התעבורה. גם הפנייתו של ב"כ הנתבעת 1 לדברי ההסבר שבהצעת החוק 1566 מיום 26.1.82, אינם משכנעים [מה גם ש"כוונת המחוקק" איננה בהכרח מה שצויין בדיונים בכנסת או בדברי ההסבר לחקיקה – השווה לע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער , מה (4) 405].
  1. מהמקובץ לעיל, עולה שהתוצאה היא שאופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד. משכך, אין חובת ביטוח על אופניים חשמליים ומכאן שאין לנתבעת 3 (קרנית) כל חובת פיצוי בגין תאונה זו.
  2. הנה כי כן, החובה לפצות את התובע על נזקין מוטלת על כתפי הנתבעת 1 אשר הייתה המבטחת של רכב הטויוטה בזמנים הרלוונטיים. התביעה נגד נתבעת 3 נדחית. נתבעת 1 תשלם לנתבעת 3 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

By |2018-12-26T14:29:20+00:00נובמבר 1st, 2015|אופניים חשמליים|0 Comments

About the Author:

חנות 'עולם חדש' neworldshop.com - התאספות אנשים ליצירת עולם חדש - חנות וירטואלית ישראלית ובינלאומית, המרכזת בתוכה מוצרים איכותיים לאופניים חשמליים וסוללות ליתיום של תחבורה ירוקה ומוצרים טכנולוגיים של העולם החדש. החנות הינה מרחב וירטואלי פשוט ונוח לתפעול, אליו יוכל להגיע כל אדם המעוניין שמגוון מרוכז של מוצרים איכותיים שעברו בדיקות בקרת איכות על ידינו ומוצעים למכירה בדרך פשוטה. החנות מבקשת להציג בפני אורחיה את המוצרים שיעזרו לכולנו ליצור עולם בריא ירוק יותר, וגם יעזרו לכל אחד מאיתנו לקדם מסחר הוגן ויושר בין בני האדם. אנחנו רואים את האיכות כערך מרכזי בחנות, ולכן המוצרים המפורסמים כאן הינם כולם מוצרים איכותיים שנבדקו על ידנו, (אלא אם כן צויין אחרת בדף המוצר) והנתונים המפורסמים בדפי המוצרים הינם אמיתיים ומעידים על המוצר בדיוק.

Leave A Comment

5 × 4 =