בתי המשפט לטובת האופניים החשמליים בישראל – אופניים חשמליים אינם רכב מנועי

המחוקק לטובת עתיד ירוק, וכך גם בתי המשפט בישראל ממשיכים לפסוק לטובת האופניים החשמליים בישראל !

בשנים האחרונות עלה לכותרות פעמים רבות הדיון לגבי סיווג האופניים החשמליים כרכב ננועי או לא, ונראה שעמדת המחוקק ובתי המשפט דיי ברורה בעניין.

מזה כמה שנים שאנחנו מקבלים ליווי צמוד של עו"ד מבריק שחוקר את עניין האופניים החשמליים לעומק, ואנחנו מקיימים שיחות ארוכות על העניין.
הוא חזה את מה שקורה עכשיו בתחום האופניים החשמליים בארץ, והנה אנחנו חולקים את ההבהרות שלו לעניין ואת מה שהצלחנו ללמוד ולהבין.

1. לעניין דיני התעבורה (החוק הפלילי), אופניים חשמליים אינם נחשבים כלי רכב מנועי, אלא אופניים עם מנוע עזר. החוק מאוד ברור בעניין.

2. הויכוח הגדול נמצא כרגע אל מול חבות פיצויי הביטוח בעת תאונה (פלת"ד = פיצוי נפגעי תאונות דרכים), שם חברות הביטוח מתחמקות מלשלם לנפגעים וזורקות את האחריות לקרנית (פיצוי המדינה לנפגעי הולכי רגל).

3. מלבד פסק דין אחד ויחיד של השופט אלדד נבו מבית משפט השלום בכפר סבא  כל פסקי הדין קבעו שאופניים חשמליים הם לא רכב מנועי ולא חלים עליהם דיני התעבורה.

4. הגישה הכללית של המחוקק ושל בתי המשפט טובה לכולנו, כי זה ברור שאם יחליטו שאופניים חשמליים הם רכב מנועי, התחום הירוק והנפלא הזה יפסיק להתקיים, ולכן המחוקק התעקש להוציא את האופניים מכלל הגדרת רכב מנועי, כך שלא יחויבו ברישוי ובביטוח.

5. חשוב להבין את הנקודה הזאת לזכותו של עם ישראל,
הנה חלק מפסד דין של השופט ד"ר מנחם קליי בעניין אופניים חשמליים וחוק הפלת"ד:

6. "שאלת החבות – דיון והכרעה
אקדים ואומר בגילוי לב כי השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" [EX-POST] בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה [EX-ANTE] מבחינת רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו.
המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור. משכך נראה שבמידה ו"מאזני הפרשנות" מאוזנות, יש להעדיף את גישת התביעה והנתבעת 3 על פני זו של נתבעת 2 (וזאת בנוסף לטיעון של ב"כ הנתבעת 3 – המקובל עלי – על כי טענת הנתבעת 2 היא טענת הגנה ועליה הנטל לשכנע את בית המשפט בגינה).

…לטעמי, עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה לנו שהמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני. אינני מקבל את טענת הנתבעת 1 ולפיה אין כל משמעות לאופן הפעלת המנוע, בין אם על ידי מצערת יד ובין אם על ידי סיבוב הדוושות. סבורני כי ישנה משמעות רבה לעניין זה. מצערת יד (סע' 2 ב-ג לחוו"ד מומחה מטעם הנתבעת 3 שהוגשה ביום 27.4.2015) אינה אלא כלי עזר להתחלת הנסיעה אך אינה יכולה להחליף את פעולת סיבוב הדוושות על ידי כוח פיזי. כעולה מחוות-דעתו של המומחה – מר שוורץ זיו, מצערת היד מתנתקת מן המנוע במהירות של 6 קמ"ש והנעת האופניים נעשית רק על ידי כוח פיזי. חוות דעתו וחקירתו של מר שוורץ היתה מקצועית, קוהרנטית ואמינה בעיני ועדיפה על פני חוות דעתו של מומחה נתבעת 1, בין היתר מהנימוקים שציין ב"כ נתבעת 3 בעמ' 77 שורות 6-24 לפרוטוקול. משכך הדבר, אין לי אלא לקבוע כי אין מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד."

שימו לב שהשופט מנחם קליי שם דגש על עניין הגבלת המהירות של ידית התאוצה (מצערת) ל 6 קמ"ש, וזה היה הבסיס מתוכו נבעה ההחלטה להוציא את האופניים החשמליים מדיני רכב מנועי.
הרעיון שעומד מאחרי ההחלטה הוא, שכל עוד פעולת המנוע צמודה לפעולת הדיווש המכאני של הרוכב, יש לראות באופניים חשמליים כמונעים מכוח מכאני בעיקר.

עדיין לא ברור מה יקרה אם יגיע לבית משפט מקרה בו הוסרה ההגבלה.

אז בשורות טובות לכולנו !
המחוקק לטובת עתיד ירוק, וכך גם בתי המשפט בישראל ממשיכים לפסוק לטובת האופניים החשמליים בישראל